#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תבעוה להינשא ונתפייתה צריכה לישב ז' נקיים. האם מועיל לה בדיקה? ומה עם מוך דחוק?	"הרשב""א כתב שאינו מועיל, וכ' שכן משמע ממה שאמר רבא שצריכה ז' נקיים ואם הי' מועיל בדיקה לא הי' אומר כן סתמא, וכן פסקו הטור והמחבר. (וכתב ב""י שגם מדיוק כן בהרא""ש) אבל הראבי""ה כתב שמועיל.&nbsp;<div>וכתב החוו""ד דמוך דחוק כל שעת התביעה מועיל.</div>"	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסולקת שתבעוה צריכה לישב ז' נקיים?	"כן! מפורש כן בגמ' לגבי קטנה ובפ""ת הביא שה""ה לגבי זקנה ומעוברת."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם חשש דם חימוד הוא מה""ת או מדרבנן, ואם הוא מדרבנן באיזה זמן נתקנה?"	"כתב הכסף משנה שהוא מדרבנן שלא בא הדם בהרגשה ואפ""ה טמאה (ומשמע שזה אינו רק ראיה אבל למעשה גם בלא זה אינו מה""ת שהרי לא ראינו שראתה). וכתב הט""ז שנתקנה יחד עם גזירת כתמים אבל לא בימי רבא שכבר מצאנו שהק' הגמ' על רב בעניין זה."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמר ורות למה לא חששו משום דם חימוד?	"הט""ז כתב משום שעדיין לא נגזרה ומשום שלא היו עמו במיטה,<div>והחוו""ד כתב משום שעל ביאה לחוד אין חימוד רק על נישואין וכן משום שמוך דחוק בשעת תביעה מועיל ואפשר שהם עשו מוך דחוק.</div>"	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים בדיקת הפסק טהרה וז' נקיים על חשש דם חימוד? (שיטות הראשונים)	"<ul><li>שיטת הרשב""א- אין צריכים.&nbsp;</li><li>שיטת הרא""ש- צריכים רק בדיקת ז' נקיים כל יום ובדיעבד מועיל בדיקה אחת תוך הז' יום.&nbsp;</li><li>שיטת הרמב""ן והראב""ד- צריכים רק בדיקה אחת תוך הז' נקיים (והב""ח כתב שלכתחילה גם הם מצריכים בדיקה כל יום כהרא""ש).&nbsp;</li><li>שיטה שהביא הר""ן- צריכים הפסק טהרה ובדיקה תוך ז'.</li></ul>"	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהן הסברות שלא יהא צריכים בדיקות על חשש דם חימוד?	"הרשב""א כתב משום שאין חוששים רק שראתה והפסיקה ועוד שאנו רואים אותה כוודאי הפסיקה. והט""ז כתב משום אינה בחזקת שראתה."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פסקינן לעניין בדיקות הפסק טהרה ושל ז' נקיים?	"המחבר פוסק שצריכים בדיקה אחת תוך ז' והרמ""א החמיר לכתחילה להצריך כל יום מהשבעה. וכתב הש""ך שאפי' שאנו פוסקים ברואה וודאית שמעכב בדיקה תחילה וסוף כאן אינו מעכב בדיעבד רק בדיקה אחת. עוד כתב הש""ך שנוהגים להחמיר לכתחילה גם לעשות בדיקת הפסק טהרה."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יבמה שממתין לחליצה האם מועיל מה שספרה ז' נקיים לפני שקיבלה חליצה?	"לא! אפי' במקום שכופין על חליצה. (ומשמע בפ""ת שזה רק אם אינו רוצה לחלוץ, אבל ברע""א אינו מדגיש תנאי זה)."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם לפני כתיבת התנאים יכול להיחשב תביעה?	לא! חמודי דניאל (אבל לכאורה הכוונה להרעיון שבו ולא להמציאות שבימיהם הי' כתיבת התנאים הגמירת דעת הסופית וכהיום בסגירת שידוך לחוד כבר יש את זה).	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיתים שוטה ועיתים חלומה שספרה בימי שטותה האם מועיל?	"בבית שמואל מסתפק ובחת""ס פשט לקולא."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכולים לספור ז' נקיים לפני שרואים את החתן?	"כן! משום שיש חימוד לעצם הנשואין ולא רק להינשא לאיזה גוף מוכר ואח""כ כשרואה הגוף אינו חימוד כ""כ יותר ממה שהי' כבר ואין חשש דם חימוד בזה, אבל המחמיר תבוא עליו ברכה, חת""ס."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף א'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן יכולים להתחיל למנות ז' נקיים לכתחילה?	"להרשב""א משעה שמתחילים להכין להחתונה (או שמודיעים לה שכבר מכינים או שמודיעים לה שתכין) ולהדרישה גם הרשב""א סובר שלכתחילה יש להסמיך הטבילה לבעילת מצווה כהרשב""ם.<br>להרשב""ם סמוך ממש להחתונה, והמנהג להקל לטבול עד ד' (בדרכי משה כתב רק ג') לילות קודם בעילת מצוה, והטעם שבזמן שבתולה הי' נשאת ביום הרביעי הייתה טובלת ליל ד' ונשאר כן גם אח""כ כשהתחילו להינשא בשבת והבעילה במו""ש."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכים ז' נקיים כשלא תבעוה תיכף אחר הקידושין?	"כן! כמבואר ברשב""א ובר""ן, אבל בהגהות מיימוניות הביא שהריב""א סובר שאין צריכים למנות רק אם תבעוה מיד אחר הקידושין, (ונראה לי שאין הכוונה רק לקידושין ממש אלא על עצם עשיית השידוך קורא קידושין משום שהדרך הי' לעשות אז הקידושין)."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שטבלה זמן מה לפני הבעילת מצווה ממתי אמרינן שעלתה לה טבילה, ומה צריכה לעשות בין הטבילה להבעילה?	"בדרכי משה משמע שלהרשב""ם מעכב טבילה סמוך וכל שלא הייתה סמוך ממש לא עלתה לה טבילה, אבל בב""י הביא מהגה""מ שעלתה לה טבילה ולהרשב""א וודאי עלתה לה טבילה כל שהייתה אחר שהתחילו להכין להחתתונה.<br>ובין הטבילה להבעילת מצווה לדעת הרשב""א אין צריכה לעשות כלום ולהרשב""ם צריכה לעשות בדיקות כל יום אבל אינו מעכב (רק בדיקה אחת תוך ז', וכתב החוו""ד שהכוונה תוך הז' נקיים והוא הבדיקה שכבר כתוב בסעי' א' שמעכב ואינו מעכב אח""כ בדיקה כל ז' יום), ובד' ימים שהמנהג הוא לטבול לכתחילה אפי' להרשב""ם משמע ברמ""א שאין צריכים לעשות בדיקות אבל האחרונים חולקים עליו."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך החתן לשאול הכלה אם שמרה ז' נקיים?	"בעצם צריך, אבל כתב הש""ך שהיום סומכים על מה שהשושבינן שמודיעים להחתן אם אינה טהורה."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתן לבעול ביום?	האבני שוהם כתב שאסור אפי' בבית אפל, והנודע ביהודה לא כתב כן.	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"על מה דיבר השל""ה מרורות, והאם יש למחות על דבר זה?"	"על מה שנוהגים שאין בועלים תיכף אחר החופה ושוכבין ביחד כמה לילות ערומים ומן הסתם באים לידי חטא של הז""ל.&nbsp;<br>ואין למחות ע""ז במקום שיודעים שלא ישמעו משום שלא מפורש בתורה בהדיא (אפי' שהוא איסור תורה) אמרינן בזה מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידין, מעיל צדקה."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ב'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ספרה ז' נקיים ואח""כ דחו הנשואין האם צריכה לחזור ולמנות ז' נקיים, ומה הטעם?"	"המרדכי כתב בשם רשב""ם שצריכה לחזור ולמנות ז""נ.<br>והטעם כתב משום שלא מסקא אדעתה דז""נ הראשונים ומש""ה חיישינן שראתה ולאו אדעתה.<br>(ובחוו""ד כתב שהטעם הוא משום חימוד חדש)."	"יו""ד סימן קצ""ג סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מה שצריכה לחזור ולמנות הוא אפי' כשבדקה?	"כתב המהרי""ק שנח' בזה האם זה אמור רק כשלא בדקה כל יום פעמיים או אפי' כשבדקה משום שכיון שלא מסקא אדעתה לא נזהרת יפה בבדיקתה.<br>(הביא ראיה מדכתב המרדכי שחתזור למנות אחר שישלימו דעתם ואם בדיקות מועיל יכולה להתחיל למנות כבר קודם לכן ותעשה בדיקות.)<br>המהרי""ק והרמ""א פוסקים שאפי' אם בודקת צריכה לחזור ולמנות, והמשאות בנימין חולק אבל מסיים שיש להחמיר."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהן ג' תנאים שכתב האחרונים (בעיקר בט""ז) שרק אז צריכים לחזור ולישב ז""נ?"	<ul><li>מבלי קביעת מועד אחר.</li><li>מדעת שניהם.</li><li>על צד הבירור ולא רק שלא נתפשרו נדחתה יום יום.</li></ul>	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם עשו תיכף מועד אחר לזמן החתונה האם צריכים ג""כ לחזור ולמנות?"	"הב""ח ואחריו הט""ז והש""ך כתבו שאין צריכים, ואפי' אם לא עשו תיקף רק שלא עמדה יום או יומיים בדיחוי. (ואין צריכים לעשות בדיקה בשעת הקביעה החדשה כמ""ש הש""ך שאין זה כוונת הב""ח, סד""ט).<br>ודווקא אם קבעו לזמן חדש סמוך שאין צריכים למירמי מחדש השכר.<br>והלבוש חולק וסובר שאפי' קבעו מיד מועד אחר צריכים לחזור ולמנות ז""נ."	"יו""ד סימן קצ""ג סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם החתן אינו רוצה לישאנה ומנסים לרצותו ונתרצה האם צריכה ז""נ מחדש?"	"לא. כיון שצד הכלה הי' עדיין רודף אחריה עדיין מסקא אדעתה על הז""נ הראשונים.&nbsp;"	"יו""ד סימן קצ""ג סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לא בא החתן לזמן המוגבל ואח""כ בא אחר יום או יומיים מה הדין?&nbsp;"	"ט""ז - צריכה למנות מחדש שיש חימוד חדש משום שסברה שקרה אונסא באורחא או שאינו רוצה בה (ובזה הוא לכ""ע משום חימוד חדש כיון שחוששת שלא יהא החתונה כלל ורק באופן שוודאי יהא החתונה בסוף רק עדיין לא התפשרו נדחתה אז יש סוברים שאין הטעם רק מחמת חימוד חדש).<br>משאת בנימין וש""ך - אינה צריכה אם בדקה תוך כל ז', (ואפי' בדרך כלל צריכים בדיעבד רק בתוך ז' הראשונים שעשתה לנקיים מ""מ באופן זה צריכה בדיקה פעם אחת בכל ז' אפי' בדיעבד שבכך מראה שאינה מתייאשת מהנשואין)."	"יו""ד סימן קצ""ג סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם החתן הראשון לא רצה לכנוס ונתרצה לישא לחתן אחר מה דינה?<br>ומה הדין אם בסוף חזרה החתן הראשון ורצה לכנסה?	וודאי צריכה למנות מחדש ולאו דווקא משום שנתייאשה מהראשון אלא אפי' אם הי' באותו מעמד מיד מצאתה השני, (והטעם משום שכיון שהחמדה הראשונה הי' על גוף אחר יש חימוד חדש על גוף זה).<br>צריכה למנות מחדש אפי' באופן שעדיין היו רודפים אחריו כיון שהי' הסכם עם חתן אחר נתבטל החימוד הראשון.	"יו""ד סימן קצ""ג סעיף ג'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תבעוה ונתפייתה ועבר וכונסה קודם שספרה ז""נ האם מותרים להתייחד, והטעם?"	"אסור אפי' אינו רק ספק כיון שאם יהא מתייחדים לא יעמוד האיסור של דם חימוד.<br>ולדעת הראב""ד והמ""מ הרמב""ם מתיר לת""ח אבל הב""י פי' שהרמב""ם אינו מתיר יחוד רק לכנוס."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"	תלמוד חכם	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפי' בגמ' ייחודי בעלמא הוי מייחדי להו?	"הרשב""א פי' שהיו מיוחדות לינשא לאחר ז' ימים או גם לא אחר ז' ימים רק לעולם אם ירצו יהא להם אשה.<br>הרמב""ם אם מתיר יחוד הוא משום שפי' שהיו מתייחדים ממש וזה הי' להם פת בסלו, ולהב""י הפי' הוא שהיו נשואות להם."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך פירשו הרי""ף והרא""ש את הגמ' ייחודי בעלמא הוי מייחדי להו?"	לא כתבו כלום משום שלא נוגע למעשה שאפי' אם למדו שפי' הגמ' הוא שהיו מתייחדים ממש אינו מותר כיון שיש גם תי' אחר בגמ'.&nbsp;	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הטעם של הרמב""ם להתיר יחוד בתלמוד חכם?"	"כתב כיון שהוא יודע שאסור,&nbsp;<br>ואין להודיע לע""ה משום שכיון שהוא אינו בקי בגזירות חז""ל לא יחוש אפי' אחר שאומרים לו, ועוד משום לא פלוג שרק ת""ח לעולם יודע.<br>והי' אפשר לומר משום שחוששים שיעברו אפי' מודיעים להם מ""מ אין זה לשון הרמב""ם."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הק' הב""י על הסוברים שהרמב""ם מתיר יחוד לת""ח?"	"שא""כ וודאי שמתיר גם בנדה וודאי שאין להקל בחשש גדול כזה בספק נדה יותר מבוודאי ואדרבה בספק אפשר להחמיר יותר, וא""כ אפי' שהברייתא יש לומר שאין דרכו לפרש והגמ' סמך עצמו על מש""כ בדם חימוד מ""מ הרמב""ם הי' לו לפרשו גם בנדה וודאית."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גם אלמן אסור בייחוד?	"בדרכי משה הביא מהתוס' שמותר אבל בהגהותיו לש""ע אוסר."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעל ופירסה נדה האם מותר, והטעם?	"מותר, משום שכיון שיש לו היתר עמה אח""כ לא תקיף יצרו כ""כ."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גם בבתולה היום מותר להתייחד?<br>ומהו הסברא לאסור בזה?	"מותר דלא כדעת הרמ""ה.<br>והטעם לאסור הוא משום שמתירים לגמור ביאתו חיישינן שיקל יותר אם מתירים לה להתייחד."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה שומרים צריכים?	"הראב""ד והרשב""א מצריכים שני שומרים להאיש ושני שומרים להאשה.<br>הרא""ש מצריך רק שני שומרים ביחד. וכן כ' הד""מ שהמנהג הוא ליקח קטן וקטנה.<br>והביא הדרכי משה שהמרדכי כתב שדי באחד בחדר.<br>והמחבר הביא לשון הגמ' בסתם ומשמע כהראב""ד והרשב""א, והרמ""א הביא שני השיטות, וכתב שהמנהג הוא ליקח בלילה קטן וקטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה (ש""ך) וביום רק שומר אחד כמ""ש המרדכי.<br>ובפ""ת הביא שהבאר שבע מצריך דווקא גדולים."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גם ביום יש איסור יחוד?	"הראב""ד מתיר והרא""ש והרז""ה אוסרים."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שהה עמה כמה לילות ולא בא עליה ואח""כ פירסה נדה, האם מותרת בלי יחוד?<div>והיאך מיושב זה עם מה שכתוב בגמ' שאין להתייחד רק אם בעל?</div>"	"התרומת הדשן כתב שיש אוסרים ויש מתירים משום שמש""כ בגמ' בעל סגי במה שהי' ראוי לבעול, והוא מתיר רק שהמחמיר תבוא עליו ברכה.<br>וכן כתב הרמ""א והש""ך אבל הט""ז אוסר מדינא."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שהמנהג הוא לא לבעול רק אחר כמה ימים ובתוך זמן זה פירסה נדה האם מותרים להתייחד?	"הש""ך כתב שאסור."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חופת נדה האם קונה?	"להרמב""ם והרי""ף אינו קונה לעניין שום דבר, ולהרא""ש והר""ן אינו קונה רק לעניין תוס' כתובה אבל לעניין שאר דברים קונה."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכנוס אשה נדה, והטעם?	"הרמב""ם אוסר, והטעם כתב הר""י מיג""ש שאינו ראוי לכנוס כיון שאסורים להתייחד, והב""י כתב שלכתחילה חיישינן שיעברו בשעה שהמשמרות ישנות, ורבינו יחיאל כתב משום שאין החופה קונה.<br>אבל הרא""ש מתיר.<br>והיום כתב הסמ""ק שמקילים משום שמא יקדמנו אבל לטעם של רבינו יחיאל אין להתיר היום. אבל הש""ך כתב שאנו מקילים."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ד'"	"סמ""ק וש""ך"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחזיר גרישתו האם צריכה ז' נקיים?&nbsp;	"צריכה לישב ז' נקיים, וכתב בפ""ת בשם רדב""ז שמסתפק אם גם בגירשה רק כדי לקיים שביעתו האם צריכה לשב ז""נ משום לא פלוג."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ה'"	"עי' גם בפ""ת בשם רדב""ז"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מחזיר גרישתו ולא ספרה ז""נ וכנסה האם אסורים בייחוד, ומה הדין אם פירסה נדה קודם שבעל אותה?"	"הט""ז כתב שאין לאסור משום ייחוד כיון שכבר בעל אותה, וכתב בתפארת למשה שה""ה בפריסה נדה, ורע""א כתב שאפשר שזהו רק כשטמאה משום חשש דם חימוד."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שטמאה משום דם חימוד ובעל אותה האם צריכים להפרישם משום הבחנה, והטעם?	"לא, משום שאינו רק חשש דרבנן. ט""ז"	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ה'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם אבי החתן אומר לכלה שתקדים זמן החתונה אם אשתו תסכים האם אפשר כבר למנות מאז ז""נ?"	"כתב בנו""ב שאין למנות אז, ואפי' אם אמר שבוודאי יסכים עדיין צ""ע כיון שלמעשה תלויה בדעת אחרים."	"יו""ד סימן קצ""ב סעיף ה'"		
